כיסים בחניכיים — איך עוצרים את מחלת החניכיים לפני שהיא לוקחת שיניים
כיסים בחניכיים הם נקודת ההכרעה של מחלת החניכיים. כיס הוא הרווח שנפתח בין השן לחניך כשהרקמה מאבדת את האחיזה שלה, ובתוכו מצטברים חיידקים שאף מברשת שיניים לא מגיעה אליהם.
כל עוד הכיס רדוד אפשר לסגור אותו בטיפול לא פולשני; כשהוא מעמיק, הוא אוכל את העצם שמחזיקה את השן, והנזק כבר אינו הפיך. בביוטק סמייל בהרצליה מודדים כל כיס בנפרד, בונים תוכנית לפי העומק בפועל ומטפלים בשילוב ניקוי עמוק ולייזר — כדי לעצור את התהליך בשלב שבו עוד אפשר להציל את השן.
מה הם כיסים בחניכיים ומתי הם הופכים לבעיה אמיתית
החניך הבריא נצמד לשן כמו שרוול, ועומק החריץ הטבעי ביניהם הוא מילימטר עד שלושה. כשמצטברת אבנית מתחת לקו החניכיים מתפתחת דלקת כרונית שמנתקת בהדרגה את סיבי החיבור מהשן, והחריץ הופך לכיס — מרחב סגור ודל חמצן שהחיידקים האנאירוביים אוהבים במיוחד.
משם התהליך מזין את עצמו. ככל שהכיס עמוק יותר כך קשה יותר לנקות אותו, וככל שהוא נשאר מלוכלך כך הוא ממשיך להעמיק. זו הסיבה שכיסים בחניכיים כמעט אף פעם לא נעצרים מעצמם, וגם לא משתפרים כשמצחצחים חזק יותר.
הסף המקצועי המקובל הוא ארבעה מילימטרים.
עד שלושה מילימטרים מדובר בחריץ שאפשר לתחזק בבית; מארבעה ומעלה מדובר בכיס שדורש התערבות. בעומק כזה מברשת שיניים מנקה עד כשני מילימטרים בלבד וחוט דנטלי מעט יותר — כל מה שמתחת נשאר במקום, מתגבש לאבנית תת-חניכית וממשיך להזין את הדלקת.
ההבחנה הזאת חשובה כי היא קובעת את סוג הטיפול ואת סיכויי ההצלחה.
כיסים בחניכיים בעומק ארבעה עד חמישה מילימטרים מגיבים היטב לניקוי עמוק ולרוב נסגרים כמעט לגמרי. כיסים של שישה מילימטרים ומעלה כבר מלווים באיבוד עצם, והמטרה שם היא לעצור את ההידרדרות ולייצב, לא בהכרח לחזור למצב המקורי.
וזה בדיוק מה שהופך את התזמון לקריטי.
רקמת חניך שנפגעה יכולה להיצמד חזרה לשן אחרי ניקוי יסודי, אבל עצם שנספגה לא חוזרת מעצמה — היא דורשת השתלת עצם או הליך רגנרטיבי, טיפולים יקרים ומורכבים בהרבה. מטופל שמגיע עם כיסים בחניכיים של ארבעה עד חמישה מילימטרים לרוב יסיים בטיפול אחד ובמעקב; מטופל שדוחה שנתיים כבר מדבר על שיניים מתנדנדות ועל שאלות של עקירה ושיקום.
כדאי להכיר גם הבחנה שמבלבלת מטופלים רבים: לא כל חניך נפוח מסתיר איבוד עצם. כשהרקמה נפוחה מדלקת היא מטפסת מעט על השן, והגשוש שוקע עמוק יותר בלי שהעיגון עצמו נפגע.
זה נקרא כיס מדומה, והוא מצטמצם לבדו ברגע שהדלקת נרגעת. כיסים בחניכיים אמיתיים, לעומת זאת, מלווים באיבוד סיבי חיבור ובירידה במפלס העצם, ולכן דורשים טיפול פעיל ולא רק שיפור בהיגיינה.
ההבדל בין שני המצבים אינו ניואנס אקדמי אלא הבדל בין המתנה קצרה לבין התערבות מיידית, והוא נקבע בשילוב של מדידה וצילום — לא בהתרשמות מהמראה בלבד.
איך נוצרים כיסים בחניכיים — גורמים, תסמינים ודרגות חומרה
הגורם המרכזי הוא רובד חיידקי שלא הוסר בזמן והתקשה לאבנית. הרובד מתחיל להצטבר תוך שעות מהצחצוח האחרון, ובתוך יומיים-שלושה הוא מתמנרל והופך לאבנית שאי אפשר להסיר במברשת. משם הדלקת היא רק שאלה של זמן.
אבל קצב ההידרדרות שונה מאוד מאדם לאדם, והוא תלוי בגורמים שמחלישים את תגובת רקמת החניך: עישון, סוכרת לא מאוזנת, נטייה גנטית, שינויים הורמונליים בהיריון או בגיל המעבר, לחץ נפשי מתמשך ותרופות שמייבשות את הפה.
שני אנשים עם אותה היגיינה יכולים להגיע לתוצאות שונות לחלוטין.
עישון הוא המאיץ המשמעותי ביותר, והוא גם המטעה ביותר. הניקוטין מכווץ כלי דם בחניך ומדכא את הדימום, כך שהסימן המוקדם והברור ביותר פשוט נעלם. התוצאה היא שמעשנים מגיעים לאבחון בשלב מתקדם יותר מאשר לא-מעשנים באותו מצב קליני, ולעיתים רק כששן כבר מתנדנדת.
לחלק מהמטופלים יש גם גורם מקומי שמסביר מדוע דווקא אזור אחד נפגע.
סתימה שגולשת מעבר לגבול השן, כתר עם שוליים לא מדויקים, שן דחוסה שקשה לנקות סביבה או נשימה דרך הפה שמייבשת את החניך — כל אחד מאלה יוצר מלכודת רובד קבועה. באזורים כאלה לא מספיק לנקות; צריך גם לתקן את הגורם, אחרת הכיס נפתח שוב תוך חודשים.
גם הגיל משחק תפקיד, אבל לא כמו שנהוג לחשוב.
כיסים בחניכיים אינם גזירת גורל של הזדקנות — הם תוצאה מצטברת של שנים שבהן הרובד לא הוסר במלואו. אצל צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם מדובר לרוב בדלקת מקומית סביב שן אחת או שתיים, ודווקא שם הסיכוי לסגירה מלאה הוא הגבוה ביותר.
מחלת חניכיים כמעט אינה כואבת עד שלב מאוחר, ולכן היא מתגלה לרוב באיחור. אלה הסימנים שמצדיקים בדיקת עומקים:
- דימום בצחצוח או בשימוש בחוט דנטלי — הסימן המוקדם והנפוץ ביותר
- ריח רע מהפה או טעם מתכתי שחוזרים גם אחרי צחצוח יסודי
- חניכיים אדומות, נפוחות או רגישות למגע קל
- נסיגת חניכיים שחושפת את צוואר השן ויוצרת רגישות לקור
- שיניים שנראות ארוכות יותר, או רווחים חדשים שנפתחו בין שיניים
- ניידות קלה של שן, או שינוי באופן שבו השיניים נפגשות בסגירה
- מוגלה או נפיחות מקומית — סימן לכיס פעיל שדורש טיפול מיידי
אבחון: כך מודדים כיסים בחניכיים לפני שמחליטים על טיפול
אי אפשר לתכנן טיפול בלי מספרים. הבדיקה הפריודונטלית מתחילה בגשוש דק ומדורג שמוחדר בעדינות לתוך החריץ בשש נקודות סביב כל שן — שלוש מצד הלשון ושלוש מצד השפה. הבדיקה אורכת כרבע שעה ואינה כואבת ברוב המקרים, גם אם יש רגישות באזורים דלקתיים.
לצד העומק נרשמים עוד שני נתונים חשובים: דימום בגישוש, שמעיד על דלקת פעילה, ורמת ההיצמדות הקלינית, שמראה כמה מהעיגון של השן כבר אבד.
שן עם כיס של חמישה מילימטרים ונסיגת חניכיים של שניים איבדה בפועל שבעה מילימטרים של תמיכה — מספר שמשנה לגמרי את הפרוגנוזה.
צילום סטטוס משלים את התמונה ומראה את מפלס העצם בין השיניים. השילוב בין המדידה לצילום הוא מה שמאפשר להבחין בין כיס דלקתי שנוצר מנפיחות של הרקמה לבין כיס אמיתי שנובע מאיבוד עצם — שני מצבים שנראים דומים למטופל ומטופלים אחרת לגמרי.
בסוף הבדיקה מתקבלת מפה מלאה של הפה.
המפה הזאת היא גם כלי המעקב: כשחוזרים למדוד אחרי הטיפול, אפשר להשוות מספר מול מספר ולדעת בדיוק אילו כיסים בחניכיים נסגרו, אילו הצטמצמו חלקית ואילו דורשים המשך טיפול. בלי מדידה לפני ואחרי אין דרך אמיתית לדעת אם הטיפול עבד.
יש עוד סיבה טובה למדוד הכול ולא רק את האזור שמפריע.
כיסים בחניכיים מתפתחים לא אחידה בפה: לרוב הם עמוקים יותר בין השיניים ובאזור הטוחנות, שם קשה יותר להגיע במברשת, בעוד שהחזית נראית תקינה לחלוטין. מטופל שמגיע בגלל דימום בשן אחת עשוי לגלות שדווקא הצד השני של הפה במצב חמור יותר.
חשוב גם להבין שהמדידה אינה חד-פעמית.
עומק כיס הוא נתון שמשתנה עם הזמן, ולכן ערך בודד מספר פחות ממגמה: כיס של חמישה מילימטרים שנשאר יציב שלוש שנים הוא סיפור אחר לגמרי מכיס שהעמיק משלושה לחמישה בתוך שנה. מעקב מסודר הוא מה שמאפשר להבחין בין השניים ולהתערב בזמן.
המפה גם מתרגמת את המצב לשפה שאפשר להחליט לפיה.
במקום אמירה כללית על דלקת חניכיים, מקבלים תמונה מספרית: כמה אזורים מעל ארבעה מילימטרים, כמה מעל שישה, והיכן יש דימום פעיל. משם קל להסביר מה נעשה עכשיו, מה נדחה לביקורת ומה בכלל לא דורש התערבות.
שיטות טיפול: מהקצעת שורשים ועד לייזר וניתוח
אין פרוטוקול אחד שמתאים לכולם. שיטת הטיפול נגזרת מעומק הכיס, מכמות העצם שנותרה וממספר האזורים המעורבים, ולכן שני מטופלים שאובחנו עם כיסים בחניכיים יכולים לקבל תוכניות שונות לחלוטין.
רוב המקרים מטופלים בהקצעת שורשים — ניקוי עמוק בהרדמה מקומית שבו מסירים את האבנית התת-חניכית ומחליקים את משטח השורש, כדי שהרקמה תוכל להיצמד חזרה אל שן נקייה. הטיפול נעשה לרוב ברבעים, פגישה אחת או שתיים, ובסיומו נותנים הנחיות תחזוקה מפורטות.
בביוטק סמייל בהרצליה מוסיפים לשלב הזה לייזר.
אחרי הניקוי המכני מפעילים את הלייזר בתוך הכיס עצמו: הוא מאדה את רקמת הדלקת שמצפה את דופן הכיס, מחטא את השטח ואוטם כלי דם קטנים תוך כדי. התוצאה מורגשת מיד — דימום מינימלי, בלי חיתוך ובלי תפרים, וברוב המקרים בלי צורך במשככי כאבים מעבר ליום הראשון.
חשוב לומר את זה בכנות: לייזר אינו קסם ואינו מחליף ניקוי מכני יסודי.
הוא כלי משלים שמקטין את העומס החיידקי ומשפר את סיכויי הסגירה, אבל התוצאה נשענת קודם כול על איכות הקצעת השורשים ועל שיתוף הפעולה בשלב התחזוקה. מרפאה שמבטיחה פתרון בלייזר בלבד מוכרת סיפור.
כשהעומק חורג משבעה מילימטרים, או כשאזור מסוים לא הגיב לטיפול הלא-פולשני, עוברים לשלב הכירורגי.
בהליך כזה מרימים את החניך בעדינות, מנקים את השורש בראייה ישירה ומחזירים את הרקמה למקומה בגובה מותאם. באזורים שבהם אבדה עצם משמעותית אפשר לשלב שיקום רגנרטיבי או השתלת עצם.
שאלה שחוזרת כמעט בכל בדיקה היא אם אפשר לסגור כיסים בחניכיים בלי טיפול פולשני — במי מלח, בשטיפות או בג׳ל אנטיבקטריאלי.
התשובה הכנה היא שאמצעים כאלה מרגיעים דלקת שטחית ומשפרים תחושה, אבל הם אינם מסירים אבנית תת-חניכית. כל עוד המשקע נשאר על השורש, הכיס יישאר פתוח והדלקת תחזור תוך שבועות.
לעומת זאת, אנטיביוטיקה מקומית שמוחדרת אל תוך הכיס יכולה להיות תוספת יעילה — אבל רק כשילוב עם ניקוי עמוק ובאזורים בודדים שלא הגיבו, לא כתחליף. גם כאן העיקרון זהה: מסירים קודם את הגורם המכני, ורק אחר כך מוסיפים שכבת עזר.
שאלה נפוצה נוספת נוגעת לסדר הטיפולים. כשמטופל מגיע עם כיסים בחניכיים ובמקביל מעוניין בהלבנה, ביישור או בכתרים, הטיפול בחניכיים תמיד קודם.
אסתטיקה שנבנית על בסיס דלקתי לא מחזיקה: החניך ימשיך לסגת, קו החיוך ישתנה, וכתר שהותאם למצב הנוכחי ייראה שונה לגמרי בעוד שנה. ייצוב החניכיים הוא התשתית שכל שאר הטיפולים נשענים עליה.
- 4-5 מ״מ — הקצעת שורשים בהרדמה מקומית, לרוב פגישה אחת או שתיים
- 5-7 מ״מ — הקצעת שורשים בשילוב לייזר לחיטוי הכיס וסילוק רקמת דלקת
- מעל 7 מ״מ או אזור שלא הגיב — טיפול כירורגי וניקוי בראייה ישירה
- איבוד עצם משמעותי — שיקום רגנרטיבי, השתלת עצם או השתלת חניכיים
- גורם מקומי — תיקון סתימה גולשת או כתר לא מדויק שמשמרים הצטברות רובד
אחרי הטיפול: כך שומרים על התוצאה לאורך שנים
רגע לפני שמתחילים, כדאי לדעת למה לצפות בפגישה עצמה. הטיפול מתחיל בהרדמה מקומית של האזור, ואחריה עובדים במכשור אולטרסוני ובמכשירי יד עדינים שמסירים את המשקע מהשורש.
מרגישים לחץ ורטט, לא כאב. פגישה ממוצעת אורכת בין ארבעים דקות לשעה, ואפשר לחזור לעבודה מיד אחריה — לרוב עם תחושת קהות שנמשכת שעתיים-שלוש.
בימים הראשונים החניכיים רגישות ולעיתים מופיעה רגישות קצרה לקור, כי משטח השורש נחשף לאחר הסרת האבנית. מומלץ תפריט רך וקריר ביום-יומיים הראשונים, המשך צחצוח עדין באזור המטופל ושטיפות לפי ההנחיה שניתנה בסיום הפגישה. הרגישות דועכת בדרך כלל בתוך שבוע עד שבועיים.
יש כמה דברים שכדאי להימנע מהם בשבוע הראשון: עישון, שטיפות פה עם אלכוהול, קשית ומאמץ גופני מאומץ ביום הראשון.
במקביל, אין להפסיק לצחצח את האזור המטופל — זו הטעות הנפוצה ביותר. הימנעות מצחצוח מחשש לדימום מאפשרת לרובד להצטבר בדיוק במקום שממנו הרגע פינו אותו, ומבטלת חלק ניכר מהתועלת של הטיפול.
המדידה החוזרת נעשית כשישה עד שמונה שבועות אחרי הטיפול, אחרי שהרקמה הספיקה להירפא ולהתכווץ.
כיס שהיה שישה מילימטרים והצטמצם לשלושה הוא הצלחה מלאה; כיס שנשאר עמוק מסמן שצריך התערבות נוספת — באותו אזור בלבד, לא בכל הפה. זו הסיבה שלא מסכמים תוצאה בסוף הפגישה אלא רק בביקורת.
השלב הקריטי באמת הוא התחזוקה.
מחלת חניכיים היא מצב כרוני שמנוהל, לא מחלה שנרפאת פעם אחת: בלי ניקוי מקצועי כל שלושה עד ארבעה חודשים, כיסים בחניכיים נוטים להיפתח מחדש בתוך שנה עד שנתיים, גם אחרי טיפול מוצלח לחלוטין. מי שנשאר במעקב שומר על התוצאה שנים ארוכות ולרוב לא יזדקק לטיפול חוזר באותם אזורים.
לתחזוקה יש גם היבט שחורג מהפה. דלקת חניכיים כרונית נקשרת במחקרים לאיזון סוכרת ולבריאות לב וכלי דם, ולכן שמירה על חניכיים בריאות אינה עניין אסתטי בלבד. אצל מטופלים סוכרתיים במיוחד, ייצוב מצב החניכיים ואיזון רמות הסוכר עובדים אחד לטובת השני.
בפועל, מרווח הביקורות נקבע לפי הסיכון האישי ולא לפי כלל אחיד.
מטופל שעישן שנים, שסובל מסוכרת או שהגיע עם כיסים בחניכיים עמוקים בכמה אזורים יתוזמן כל שלושה חודשים לפחות בשנה הראשונה. מטופל שאובחן מוקדם, שאינו מעשן ושהכיסים אצלו נסגרו במלואם יכול לעבור למרווח של חצי שנה כבר אחרי השנה השנייה.
בין הביקורות, מה שקובע הוא הרגל יומיומי אחד: ניקוי יסודי של הרווחים בין השיניים. שם מתחילים כמעט כל כיסים בחניכיים, ושם גם נקבע אם הם יחזרו. שתי דקות של מברשת בין-שיניים בערב שוות יותר מכל אמצעי אחר שאפשר לקנות בבית מרקחת.
- ניקוי מקצועי כל 3-4 חודשים בשנתיים הראשונות אחרי הטיפול
- מברשת בין-שיניים בגודל שהותאם אישית — יעילה יותר מחוט באזורים שטופלו
- הפסקת עישון — הגורם היחיד שמשנה בצורה הדרמטית ביותר את הפרוגנוזה
- איזון סוכרת ומעקב אחרי תרופות שמייבשות את הפה ומגבירות הצטברות רובד
- מדידת עומקים חוזרת אחת לשנה כדי לזהות הידרדרות לפני שהיא מורגשת
מידע נוסף שיעזור לכם
למידע מקצועי נוסף: משרד הבריאות — בריאות הפה והשיניים.
שאלות נפוצות
מה זה כיס בחניכיים?
הרווח שנפתח בין השן לחניך כשסיבי החיבור נהרסים מדלקת כרונית. עומק תקין הוא עד שלושה מילימטרים; מעבר לכך מדובר בכיס שדורש טיפול, כי הצחצוח הביתי כבר לא מגיע לתחתית שלו.
מאיזה עומק מטפלים בכיסים בחניכיים?
מארבעה מילימטרים ומעלה. בעומק כזה מברשת מנקה עד כשני מילימטרים בלבד, האבנית התת-חניכית נשארת במקום והדלקת ממשיכה גם אם הפה נראה נקי לגמרי. עד שלושה מילימטרים מספיקה תחזוקה ביתית טובה וניקוי מקצועי תקופתי.
האם הטיפול בכיסים בחניכיים כואב?
הוא נעשה בהרדמה מקומית מלאה, ולכן בזמן הטיפול אין כאב. אחריו יש רגישות קלה ליום-יומיים, וברוב המקרים משכך כאבים רגיל מספיק בהחלט. למי שחושש מטיפולי חניכיים, הלייזר מקצר משמעותית את שלב ההחלמה.
כמה פגישות נדרשות?
ברוב המקרים אחת עד שתיים, לפי מספר האזורים המעורבים. כשהמעורבות נרחבת מחלקים את הפה לרבעים ומטפלים בכל רבע בנפרד, כך שכל פגישה נשארת קצרה ונוחה. מטופל עם כיסים בחניכיים בשני אזורים בלבד יסיים לרוב בפגישה אחת.
האם כיסים בחניכיים יכולים להיסגר?
כן. כיסים בינוניים מצטמצמים משמעותית אחרי ניקוי עמוק, כי הרקמה נצמדת חזרה אל שן נקייה. כיסים עמוקים מאוד יצטמצמו לרוב חלקית בלבד, והמטרה שם היא ייצוב.
מה קורה אם לא מטפלים בכיסים בחניכיים?
הדלקת ממשיכה לפרק את עצם הלסת סביב השורש. בשלב מסוים השיניים מתחילות להתנדנד, ובסופו של דבר נושרות או מחייבות עקירה ושיקום יקר בהרבה. ההידרדרות איטית ולא כואבת, ולכן קל מאוד לפספס אותה.
האם העצם שנספגה חוזרת?
לא באופן ספונטני. אפשר לשקם אותה בהשתלת עצם או בהליך רגנרטיבי, ולכן עדיף תמיד לעצור את התהליך לפני שנוצר איבוד עצם משמעותי.
מה ההבדל בין ניקוי אבנית רגיל לניקוי עמוק?
ניקוי רגיל מסיר אבנית מעל קו החניכיים בלבד. ניקוי עמוק מגיע אל תוך הכיס עצמו, מנקה את משטח השורש ומבוצע בהרדמה מקומית.
למה הלייזר עוזר בטיפול בכיסים בחניכיים?
הוא מחטא את הכיס, מסלק את רקמת הדלקת מדופן הכיס ומצמצם דימום — בלי חיתוך ובלי תפרים, מה שהופך את ההחלמה לנוחה ומהירה יותר. הפחתת העומס החיידקי משפרת את סיכויי ההיצמדות מחדש של הרקמה אל השן.
האם הלייזר מחליף את הניקוי המכני?
לא. הוא כלי משלים בלבד. בלי הסרת האבנית התת-חניכית והחלקת השורש גם הלייזר לא יביא לסגירת הכיס.
מתי צריך ניתוח?
רק כשהעומק חורג משבעה מילימטרים או כשאזור מסוים לא הגיב לטיפול הלא-פולשני. אצל רוב המטופלים אין בכך שום צורך.
מתי בודקים אם הטיפול הצליח?
כשישה עד שמונה שבועות אחרי, במדידת עומקים חוזרת. השוואת המספרים לפני ואחרי היא המדד האמין היחיד להצלחה — תחושה של פה נקי אינה מעידה על סגירת כיסים בחניכיים.
מה מותר לאכול אחרי הטיפול?
ביום-יומיים הראשונים מזון רך וקריר, בלי חריף ובלי חומצי. אחר כך אפשר לחזור בהדרגה לתפריט הרגיל.
האם עישון משפיע על התוצאה?
מאוד. עישון מכווץ כלי דם בחניך, מאט ריפוי ומעלה משמעותית את הסיכון שכיסים בחניכיים ייפתחו מחדש אחרי טיפול מוצלח. הפסקת עישון היא השינוי הבודד עם ההשפעה הגדולה ביותר על הפרוגנוזה.
באיזו תדירות צריך ניקוי אחרי הטיפול?
כל שלושה עד ארבעה חודשים בשנתיים הראשונות. זה השלב שקובע אם התוצאה תחזיק לאורך זמן או תיסוג.
האם מחלת חניכיים חוזרת?
היא מצב כרוני שמנוהל. עם תחזוקה סדירה היא נשארת יציבה שנים ארוכות; בלי מעקב כיסים בחניכיים נוטים להיפתח מחדש באותם אזורים בתוך שנה עד שנתיים.
האם יש קשר בין חניכיים לבריאות כללית?
דלקת חניכיים כרונית נקשרת במחקרים לאיזון סוכרת ולבריאות לב וכלי דם, ולכן הטיפול בה חורג מהפה בלבד.
האם אפשר לטפל בזמן היריון?
כן, ואף מומלץ — שינויים הורמונליים מחריפים דלקת חניכיים. התזמון והפרוטוקול מותאמים בתיאום עם הרופא המטפל.
כמה עולה טיפול בכיסים בחניכיים?
התמחור נגזר ממספר האזורים המטופלים ומהיקף העבודה בפועל, ולכן אין מחיר אחיד. בבדיקת האבחון תקבלו הצעה מפורטת ושקופה לפני שמתחילים, כולל מה נדרש עכשיו ומה אפשר לדחות לביקורת.
איך קובעים בדיקת חניכיים בביוטק סמייל?
בטלפון 09-9500555 או דרך טופס יצירת הקשר באתר. הבדיקה כוללת מדידת עומקים מלאה בשש נקודות לכל שן וצילום סטטוס.
חניכיים מדממות או ריח רע שחוזר? אל תחכו שהעצם תיסוג — קבעו בדיקת חניכיים בביוטק סמייל הרצליה, 09-9500555, ותקבלו מפת עומקים מלאה ותוכנית טיפול ברורה.